'חופשי!'- איך נולד הרעיון?

בתחילה היה פנסיון לכלבים, שנועד בעצם לאפשר לי לכתוב ספר. התפרנסתי מכתיבה וחיפשתי משהו שיאפשר לי להתפרנס מבלי לכלות את כושר הכתיבה המצומצם שלי. פנסיון לכלבים נשמע כרעיון נהדר– פעם ביום לשים אוכל ומים, ושאר הזמן יוקדש לכתיבה.
אבל כל מעשה פרנסה הופך בסופו של דבר לעבודה. ופנסיון עם כלבים מכל הגילאים, הסוגים, השריטות וכן הבעלים, מיום ליום החל להיראות כפחות ופחות מתאים עבורי. חיפשתי משהו יותר רגוע ואז הגיעה סנדי-בל

זאבה בלגית קשישה, חכמה ומיוחדת, והבעלים שלה– צפירה יונתן. אשתו הראשונה של המשורר נתן יונתן ז"ל, ממנו נפרדה לאחר שבנם נהרג במלחמת יוה"כ. צפירה נשארה בקיבוץ שריד שבעמק, בת למעלה מ-90, מתנסחת בחדות ובבהירות, בעברית שמתנגנת היום רק בפי אלה שנותרו מדור הנפילים בוני הארץ.
בפעם הראשונה הגיעה צפירה עם סנדי-בל לפנסיון וביקשה להשאירה למשך שבוע. כעבור שבוע חזרה, ישבה כשעה עם הכלבה במרפסת ולבסוף ביקשה להשאירה לשבוע נוסף. נעניתי בחיוב מבלי לשאול שאלות.
עוד שבוע עבר וצפירה הגיעה כמצופה, ישבה כמו בפעם הקודמת, אבל הפעם ביקשה להשאיר את סנדי-בל לעוד חודש.
כעבור חודש חזרה והתחילה לספר בעצב, על 14 השנים שסנדי-בל ליוותה אותה ועד כמה היא קשורה אליה בעבותות, אבל כבר לא קל לה להוציא אותה לטיולים ואפילו להניח את קערת המים והאוכל על הרצפה כבר קשה.
צפירה המשיכה והתוודתה, שכל השבועות הללו שסנדי-בל שהתה אצלנו היו למעשה מעין בדיקה. אז לקחה נשימה עמוקה, השתתקה לרגע ואמרה: "אני מבקשת שסנדי-בל תישאר אתך עד יומה האחרון".

השם 'חופשי!':

מכיוון שהכלבים אצלנו חופשיים ומשוחררים, כמובן.
אולם מעבר לכך, חופש הוא מוטיב מרכזי בחיינו ובפעילותינו. האפשרות להחזיק כלבים בתאים או כלובים לא עמד אצלנו אף פעם על הפרק. מלכתחילה היה ברור שהכלבים אשר נמצאים איתנו יחיו אך ורק בתנאי חופש, כמו שכל בע"ח אמור לחיות.